6 "פלוסים" בהתקפי זעם של הילדודס שלנו
- optimistit
- Aug 23, 2020
- 2 min read
Updated: Aug 25, 2020
לפעמים התקף זעם של הזאטוט/ית יכול להיות חיובי באופן מסוים
דיסקליימר: כל הפוסטים בבלוג אופטימיסטית נכתבים בבדיחות הדעת ובהומור. התייחסו אליהם בקלילות הראויה :)
1. התקף זעם של הקטנצ'יקים שלך זו הזדמנות מצויינת "לגנוב" כמה דקות לעצמך. במקביל ל"חיבוק דוב" מרגיע שתעניקי לרגזן/ית שלך, פשוט תכניסי בדיסקרטיות את האזניות לאזניים ותאזיני למוזיקה אהובה או לפודקאסט מעניין... או שביד הפנויה תמשיכי להקליד במחשב, אם הופרעת באמצע... לפחות עד שהצאצא האהוב יירגע ויפסיק לצרוח ולהשתולל, ויהיה פנוי להקשיב. הרי מומחים לחינוך מסבירים תמיד שבעת התקף זעם ממילא הילד לא פנוי רגשית להאזין לדברינו. אז תחסכי אנרגיות וברוח ה"מולטי-טסקינג" תנצלי את הדקות האלו, במקביל להרגעת הילד בחיבוק אוהב וסבלני.
2. לעיתים לאחר התקף זעם, ילדך יחוש עייף ואף מותש מעט מכל ההשתוללות שלו. זה עשוי להגדיל את הסיכוי שיירדם קצת יותר מוקדם ויותר מהר הערב - יש מקום לאופטימיות! אולי יישאר לך חלק מהערב פנוי ללא ניג'וסים ילדיים...
3. נכון שתמיד רצית להתחבר מחדש ל"ילדה הפנימית" שבך? יופי! אז הנה הילד ה"חיצוני" שלך מייצר לך הזדמנות נהדרת לכך. בזמן שהוא צורח בקולי קולות במלוא גרונו, את יכולה פשוט להצטרף אליו! זה הזמן להוציא אגרסיות כלואות בצורה ווקאלית, ולדמיין שאת מופיעה בקיסריה, או לקפוץ במקום ולשחרר באמצעות תנועה את האנרגיות השליליות. תנועה עוזרת לשחרר רגשות וכעסים מודחקים שהצטברו בתוכנו. את יכולה גם להניף את ילדך הקט בחיבוק ולפצוח בריקוד סוער ומשעשע. סביר מאוד שפעולה זו כל כך תבלבל ותצחיק אותו, עד שהוא ישכח על מה בכלל התחיל את אפיזודת ה"טנטרום" שלו.
4. הנה הזדמנות נפלאה לתרגל מה שלמדת בסדנא לתקשורת מקרבת/ שליטה בכעסים: אם איכשהו תצליחי להישאר רגועה במהלך התקף הזעם של הילד/ה עד תומו - את אלופה! אולי אפילו תשכנעי את הילדון לשבת ולהתרגע יחד איתך בעינים עצומות ולהתרכז בנשימות עמוקות... אם שכנעת אותו, שווה לך לשקול לפתוח סדנת הורות חיובית או לפחות סדנת מדיטציות - מלכת שאנטי שכמותך :)
5. בהנחה שהתקף הזעם של הצוציק יהיה די ארוך, יש סיכוי שהוא יאבד ריכוז בשלב מסוים וישכח מה בכלל רצה, כך שלא תיאלצי להיכנע לדרישותיו ההזויות והמוגזמות. גם אם הילד נחוש ביותר ואכן יזכור את דרישתו - יש לך נימוק נגדי: "אצלנו לא מצ'פרים על התקף זעם! להבא אם אתה רוצה משהו, עליך לזכור לנשום עמוק, להירגע ואז לבקש ממני בצורה יפה ורגועה". כך יוצא שחסכת לעצמך משא ומתן ממושך ומתיש עם הזאטוט. אמנם חטפת כבר כאב ראש מהצעקות שלו, אבל לכך יש פתרון פשוט - כוס מים ואדוויל...
6. הזכירי לעצמך שלמעשה התקף הזעם מהווה את הדרך של ילדך הקט לעמוד על שלו. במשך הזמן הוא ילמד לדחות סיפוקים ולעדן את התגובות שלו לכאלו שלא כוללות צרחות וקללות, השתטחות על הרצפה באמצע החנות ובעיטות לכל עבר. יש למה לצפות... בסופו של דבר. בעזרתך, הפשוש שלך ילמד בעתיד לנהל משא ומתן ביעילות.
מה דעתך? מה את לוקחת מהפוסט הזה הפעם? כדאי לך לנסות חלק מההצעות הרציניות יותר, כמו לתרגל עם הילד התמקדות בנשימות עמוקות כדרך להרגעה עצמית, ורק אז, ממקום רגוע יותר, להביע את רצונותיו בפנייך.
אשמח שתכתבי לי את הרשמים והמסקנות שלך. תוכלי לכתוב בתגובות, או לכתוב לי למייל
yael4health@gmail.com
אם משום מה עדיין לא נרשמת לניוזלטר לקבלת עדכון על עליית פוסט חדש - זה הזמן! תיבת הרישום נמצאת בעמוד הפוסט ובעמוד הבית של האתר.
תודה על המחמאה! זו המטרה- לגרום לנשים לצחוק ולפרוק
מרבית הדברים הם פרי הדמיון הפרוע בשילוב הגזמות של סיטואציות ו/או מחשבות
יעל את מצחיקה ממש מעניין לקרוא חוויות שלך עם הילדודס בין אם קרה בפועל או רק לשם השעשוע זה מצחיק אותי לדמיין אותך בכל אחת מהסיטואציות המתוארות בפוסט חחח