זכרון עבר על גוף בתנועה- קדימה להתעמל!
- sweet&healthy
- 30 באוג׳ 2020
- זמן קריאה 4 דקות
על חשיבותה של שילוב פעילות גופנית בחיינו + זכרון אישי ו"מרופד" מגיל ההתבגרות
כשהייתי ילדה קטנה, אהבתי כמובן להתרוצץ סביב והייתי פעילה במשך מרבית היום. בשלב מאוחר יותר בחיי, כנערה מתבגרת, אורח חיי הפך להיות "יושבני" הרבה יותר: ישיבה ממושכת בכיתה, במהלך הכנת כמויות שיעורי הבית, ה"דגירה" לקראת מבחנים, קריאת ספרים, צפייה בטלויזיה, משחקי מחשב...
התחלתי להיות מודעת יותר לגופי שהחל להשתנות ולהתעגל, בין היתר הודות להורמונים הגועשים בו. אך בדיעבד, גם תזונתי הלקויה והיעדר הפעילות הגופנית השפיעו מאוד על גזרתי שהתעגלה והתרחבה לה לאט לאט. תזונתי כללה בעיקר הרבה פיצות (אני מתכננת להעלות פוסט מעניין על כך בהמשך) וכמובן שוקולדים (למי שעדיין לא קרא את הפוסט "ילדה סוכר", מוזמן לעשות זאת). באותה תקופה אכלתי מעט מאוד ירקות או פירות, ממש כמות אפסית (בתור ילדה משום מה עדיין לא ידעתי שתפוחי אדמה לא נחשבים ירק מבחינה תזונתית... D: )
בערך בגיל 14, עודפי השומן שצברתי התמקמו להם בעיקר באיזור הבטן. הם התחילו כבר ממש להפריע לי, ומאוד קינאתי בחברותיי עם הבטן השטוחה והחטובה. החלטתי לקחת יוזמה ולהתחיל להתעמל. באותה תקופה שודרה בערוץ הספורט תכנית אימון אירובי בשם "גוף בתנועה" עם גלעד ינקלביץ. (שם מעולה לתכנית כושר לדעתי 😊 ) התחלתי לנסות להתעמל מול הטלויזיה יחד עם התכנית, ששודרה במהלך שעות אחר הצהרים. אמנם רמת האימונים לא הייתה קלה כלל, אך הייתי נחושה לחטב את גופי ולהיפטר מעודפי השומן המציקים. האימונים היו ארוכים יחסית, כ- 30 דקות לפחות, וכאמור גם קשים יחסית למישהי שעד אז לא התעמלה כלל במשך שנים, פרט לשיעורי ספורט בבית הספר. גם שם אגב הייתי "פדלאה" רצינית וישבתי בצד חצי מהשיעורים.
למרות הקושי לעמוד בקצב, הפעם לא ויתרתי לעצמי, והתמדתי באימוני האירובי מול תכנית האימון הטלויזיונית הנודעת, בתקווה שסופסוף אזכה בבטן חטובה.
הבעיה הייתה שבאותה תקופה של חיי, מרוב נחישות כנראה לא הייתי מודעת מספיק לעובדה ההגיונית שכדי לראות את השרירים, שאכן מתחטבים במהלך האימונים, הרי צריך גם להיפטר משכבת השומן שמכסה אותם. לצורך כך צריך לאכול אוכל מזין יותר ולהימנע מג'אנק פוד. רק התעמלות לבדה לא תשיג את המטרה הנכספת.
אז התחלתי בשגרת אימונים כמעט מידיי יום, אך המשכתי בתזונה "הרגילה" שלי, שכללה לא מעט ג'אנק פוד והרבה פיצות (עד היום יש לי חולשה מסויימת אליהן. משהו במראה הגבינה המותכת והרוטב... זה הבצק שמהווה את עיקר הבעיה. אולי תנחשו איך בדיוק אני אוכלת פיצה כיום...).
אמנם בהתחלה חלק מהשומנים המיותרים שלי התאדו להם בהדרגה, ובהחלט הרגשתי ששרירי הבטן שלי התחזקו, אך עדיין לא ניתן היה לראות שום חיטוב כלשהו באיזור הבטן, שכן עדיין הייתה שם שכבת שומן, שאותה "תידלקתי" באמצעות התזונה הלא בריאה שלי. למה לא לימדו את זה בשיעורי הספורט בתיכון, במקום לנסות להכריח אותנו לקפוץ מעל מתקן ה"חמור"?! בכלל, במה זה אמור בדיוק לעזור לי בחיי היומיום שלי כאדם בוגר? (אגב, אף פעם לא הצלחתי לבצע את הקפיצה ההיא כהלכה בשיעורי הספורט).
עד עצם היום הזה אין לי שום עניין (או יכולת פיזית...) לנסות זאת שוב. יחד עם זאת, אני מאוד אוהבת להתאמן ולעסוק בפעילות גופנית שגורמת לי לתחושה טובה ומרוממת, הן פיזית והן נפשית.
רק שנים רבות לאחר אותה תקופת הנעורים, כאישה בוגרת, התחלתי להיות מודעת יותר לחשיבותה של תזונה בריאה ומאוזנת, ולכך שהיא הכרחית לצורך שריפת שומן גוף מיותר. מומחים מסבירים שפעילות גופנית משפיעה על חיטוב הגוף ושריפת שומן גוף עודף בהיקף של כ 20%, בעוד שהשפעתה של התזונה על החיטוב והפחתת אחוזי שומן בגוף, מהווה כ 80%.
למרות זאת, אל תחשבו אפילו לוותר על פעילות גופנית! ה- 20% הללו חשובים מאוד!
דעו לכם ש"שמרתי בבטן" את מעט השומנים העודפים עוד שנים רבות למדיי.
רק ממש בשנים האחרונות, לאחר שיצאתי למסע שיפור הבריאות שלי, רכשתי ידע חשוב שעדיין עוזר לי גם כיום, להפחית בהדרגה את כמויות השומן הבטני, במקביל לחיזוק הגוף ושיפור בריאותו. זכרו - אין פתרונות "אינסטנט". צריך למצוא משהו שמתאים לכם ומשפיע עליכם לטובה, ולהתמיד!
אולי שמעתם בעבר את המונח "skiny fat"? זו בעיה נפוצה מאוד. מדובר באנשים שאמנם נראים רזים יחסית, אך מסת השריר שלהם בגוף נמוכה יחסית. השרירים שלהם חלושים מחוסר שימוש. לעיתים לאחר גיל מסוים תופיע לה גם "בטנונה", כתוספת למראה הרופס משהו (זה קורה אצל נשים וגברים כאחד).
אצלי המצב היה הפוך - מאז שהייתי נערה צעירה, תמיד ליוותה אותי הבטן השמנמנה שהטרידה אותי מאוד, למרות שבאופן כללי לא נראיתי כלל שמנה.
רק כיום, "ממרום" 40 שנותיי, אני סופסוף מגלה דרכים בריאותיות ויעילות גם לחזק ולחטב את השרירים לשביעות רצוני, וגם במקביל להפחית משמעותית את השומן הבטני שליווה אותי מרבית חיי, והיווה אצלי מקור מרכזי לחוסר שביעות רצון מסוים.
כן, אני מודעת לכך שמרביתנו בוחרים לא להיות מרוצים לגמרי מגופם. זו בעיה שנפוצה לצערי בעיקר בקרב המין הנשי, אך לא רק אצלן! גם גברים מודעים לגופם ברמה כזו או אחרת.
עיסוק קבוע בפעילות גופנית, כזו שמסבה לנו גם הנאה - היא פתרון משמעותי! רק אם נפיק הנאה וסיפוק אישי מעצם האימון הגופני, גדל מאוד הסיכוי שאכן נתמיד באימונים הגופניים ואז גם נראה תוצאות בטווח הארוך.
יש עוד משהו שגיליתי שעוזר לי מאוד להפחית את השומן הבטני, אבל אשאיר זאת בפוסט זה בגדר סוד. אל דאגה - אעסוק בו בהרחבה בסדרת פוסטים שאפרסם בהמשך, שתגיע לאחר סדרת הפוסטים הנוכחית, שעוסקת בפעילות גופנית מהיבטים שונים.
אז מה אתכם? מסקרן אותי מאוד! האם התחלתם כבר לעסוק בפעילות גופנית סדירה כלשהי? איזו פעילות בחרתם לעת עתה? באיזו תדירות במהלך השבוע? איך הפעילות והתנועה גורמת לכם להרגיש מבחינה פיזית? מה עם מצב הרוח? רמת האנרגיות? האם גם בהם חשתם בשיפור? כתבו לי בתגובות 😊
שמתי לכם קישור לסרטון קצרצר שמציג את המיטב של "גוף בתנועה".
מצרפת לכם גם סרטון של אימון מלא של גלעד, אם מתחשק לכם לנסות אותו.
בפוסטים הבאים אצרף לכם גם סרטוני אימונים קצת שונים מהאימונים של גלעד, כאלה שאני נוהגת להיעזר בהם כיום.
אם עדיין לא נרשמתם לניוזלטר של הבלוג לשם קבלת עדכונים- קדימה!
תיבת רישום נמצאת בתחתית עמוד הפוסט ובדף הבית.
זכרו - הקפידו לשמור על גוף בתנועה! 😉
מעולה! אם תנסי לרקוד כל יום, זו תהיה דרך נהדרת להתחיל להרגיל את הגוף לתנועה.
פתאום*הורדתי*
ריקוד מה שקורה לעיתים מאוד רחוקות זה הספורט שלי 0תאום בא לי לשים מוסיקה ולרקוד לצלילה זה מרגיש שהזזתי את הגוף ואולי בורכתי כמה גרמים בנוסף חחח
יש המון סוגי ספורט! אני בטוחה שתוכלי למצוא משהו שתהני ממנו. גם לשים מוזיקה קצבית ולרקוד במרץ זו התחלה טובה. הגוף המשוכלל והנפלא שלנו נועד להיות בתנועה.
קשה לי להפטר מהרגלים של אוכל גם ספורט אני לא אוהבת